אחדות התמימים

[דודעלע]

פוק חזי בקרב אחינו האמריקאים

אפשר שמאיר אצלם יותר 'רבי' ופחות נרגש ה'איך אני מבין אותו' כבא"ק
או שאצלם הכל פשוט על אש יותר נמוכה, ולאו מעליותא היא כ"כ
ועיקר הנראה לענ"ד שפחות מודגש שם שליחות ביחס להתקשרות ודו"ק

[תיתי לי]

אם כל מחלוקת בין יהודים היא ב”ש וב”ה הריני מוסיף מחלוקות חסידים ומתנגדים, חב”ד וליטאים, ’שונאים’ ו’מחבלים’, סאטמר וסאטמר, ועוד ועוד כיד ה’ הטובה עלי.. (או כמו שאומרים אנשים תמימים ’זו מחלוקת בין גדולים ואני לא מתערב’..)

ישנם הבדלים פשוטים בין מחלוקת שקשורה לציור הנפש לבין מחלוקת הגוררת זריקת ביצים וניפוץ זגוגיות דו-צדדית. (דומני שתלמידי הרמב”ם לא ריססו גרפיטי מימיהם על קירות בימ”ד הראב”ד. תקן אותי אם טעיתי..)

(אפרופו אזכור ר’ יהונתן אייבשיץ אמליץ לקרוא את המעשה הנודע אודות הכלב שב’חד גדיא’ אותו סיפר רי”א בהקשר למחלוקת הנ”ל. ודון מינה.)

לגבי האמריקאים אמליץ למר ’קצת’ לברר מה קורה בשטח.

[תיתי לי]

לגבי עולם התוהו מומלץ לעיין היטב בד”ה אחרי מות תרמ”ז ואגב בלקו”ד שציינתי לעיל מומלץ ג”כ לעיין בביטויים החריפים של כ”ק אדמו”ר הריי”ץ לגבי עולם התוהו.

[תיתי לי]

לגבי תרגום חסידות למעשה כ”ז ש’מאיר’ ו’מונח’ אצלך שכ”ה הפשט, אין כל מניעה. אך אם הוא בבחי’ ’גוגל טרנסלייט’ אזי..

[דודעלע]

איני מגדולי הבקיאים. לא בדא"ח ולא -להבדיל- בפוליטיקה.

אבל אני מנסה להכנס לנעליים של זמרוני, שרואה מגמה ברורה אצל הרבי ומגמה הפוכה אצל ...
ונפשו זועקת 'אנא נסיב מלכא'!!!!
בזמן סנחריב היה חזקיהו צריך ללכת עם ישעיהו נגד דעת הסנהדרין
מה יעשה הבן ולא יחטא? כסבור מצווה הוא עושה!!

ובנעליים של הריח"ס גם לא קל.. הרמב"ם כותב דברים ברורים שמהם לא ניתן להתחמק:
"ואם לא הצליח עד כה, או נהרג, בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו."

האם היו פוליטיקאים שתפסו טרמפ?
בוודאי!
אז מה?
האם בגלל שהסוס חושב על תבן, לכן רמב"ם ודבר מלכות בטלו חלילה ממציאותם?

[תיתי לי]

האם כתבתי ’הרב ציק’? האם הזכרתי ’הרב סופר’? כתבתי שאם המחלוקת היתה כב”ה וב”ש לא היה פילוג. מי שדאג לפילוג הוא מי שדאג לשווק ש”כל מי שלא סובר כך וכך אזי אני נלחם בו”. אם הויכוח היה ב’צודק וטועה בפשט השיחות’ לא היינו מקבלים את התוצאות המרות של המחלוקת האיומה. זה הכל.

מי שדאג שתהיה מחלוקת הם אנשים שמצד שילוב בין נה”א לנה”ב או מצד נה”ב בלבד בחרו לחרחר ריב ולנעוץ חרב איש באחיו.

[דודעלע]

האם כתבתי ’הרב ציק’? האם הזכרתי ’הרב סופר’?

מר כתב גם כתב, הלא כן?

viewtopic.php?p=366#p366
מר ציין לעיל על הבנה מעמיקה כלשהי שהביאה אותו להכלת כל הדעות למן רי”ח ועד (י”א להבחל”ח) רז”צ (!!)
...
לא ראי רי”ח כראי רז”צ הצד השווה שבהם שאינם כראי הר”י...

[תיתי לי]

לא.. כמובן.. כוונתי היתה להודעות בהם הסברתי שהמחלוקת אין עיקרה ממקום חיובי אלא להיפך. שכשמר טען שהרי”ס והרז”צ לש”ש נתכוונו, השבתי כי לא הזכרתי את שמם בהקשר לזה.

[דודעלע]

שכשמר טען

אני אמרתי:
א. חלק גדול מן המחלוקת נובע מחוסר ידע והכירות בטענות הצד השני
ב. כי בידע נכון ובהסתכלות נכונה מבינים שכל הצדדים בהבנת השיחות וכו' הינם לגיטימיים, ואינם עילה למחלוקת מפלגתית או פוליטית וכו'
ג. ר' יואל חינך את ליובאוויטש להיצמד לדברי הרבי, ומבחינת המשיחיסטים -זה בדיוק מה שהם עושים.

מר הרבה עליי דברים בנוגע לר' יואל, ואח"כ בנוגע לעניינים א' וב', ובעניותי לא זכיתי להבין מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר,
מה הבנת ממני ומה אתה בא לסתור?

[דודעלע]

שהמחלוקת אין עיקרה ממקום חיובי אלא להיפך.

המחלוקת נבראה ביום שני ע"י הקב"ה ולכן היא ממקום חיובי
-זה כמובן לא אומר שצריך לעודד אותה במתכונתה הנוכחית, ואדרבא, שהרי ברא אלוקים לעשות-לתקן-

אבל כחסידים, בשלב הראשון עלינו להבין שאם ה' אחד, אז מזה נובעת המחלוקת כי אין לה מקום אחר לנבוע ממנו. וממילא אין מה להתפעל מכך שיש מחלוקת וכל מה שצריך זה להאיר את כל החושך שנוצר מסביב..

ובנידון דידן אין הדבר קשה כ"כ, כי הרי רואים בחוש שגם אלה שחרב פיפיות בידם, הרי רוממות א-ל בגרונם, אלא שבחלק מהמקרים הם אינם מודעים לכך שיש כאן גם תערובת של עניינים שהם היפך מ'רוממות א-ל', או שחסר להם הידע להבין שלאו דווקא שחרב פיפיות הוא הדבר הנכון


ולפועל: בוא ננסה לרדת לרזולוציות של מעשה זה או אחר ולנסות באמת להיכנס לנעלי העושה את אותו מעשה.
ברובא דרובא כסבור מצווה הוא עושה,
ולמיעוטא לא חיישינן בשלב זה, ולא בשופטני עסקינן

וזכור! הרבי אמר את השיחות לו, בדיוק כשם שהוא אמר אותם לך ולי! זכותו להבין כפי שהוא מבין ומחלוקת בהבנה היא לגיטימית!
מה לעשות שלהבנה שלו יש פועל יוצא שלהבנתך שגוּי מיסודו?

רק מה? יש 'סדר השתלשלות': המשפיע אומר משהו פנימי בהתוועדות, והמקבל תופס בשטחיות ובחיצוניות ויוצא מזה עניינים בלתי רצויים, אבל צריך לזכור שהסיפור התחיל בהתוועדות, והשורש הבעיתי הוא השטחיות והחיצוניות..