צ'אלמעריזם, דקדוק הלכה, ביטול ותשובה

[דודעלע]

אני לא יודע מאיפה להתחיל אבל..

יהודי יושב בימי התשובה ועושה חשבון נפש.
בכללי הוא בסדר, כשעולים למושגים של חסידות כמובן שפחות.., אבל לא נראה משהו שיכול באמת להיות שונה השנה מהשנה שעברה

יש כל מיני הלכות שהוא יכול להשתפר בהם, לדוגמא:
להתפלל תשלומין אם הוא פספס שחרית בלי חכמות
לא לעבור בפני המתפלל גם במחיר תפילה במניין
לא להתפלל בזמן שהוא צריך לנקביו גם במחיר הפסד המניין כנ"ל
הבנתם כבר את הכיוון...

הנפש הירושלמית מתחלחלת מהמחשבה להפסיד כל כך הרבה תפילות במניין ודברים שבקדושה בגלל 'קלייניקייט' שכאלה

גם השו"ע החסידי לא בדיוק זורם..
הוא יודע שהחלטות כאלה יובילו כנראה ללחץ ובלבול וקצת הרבה היפך השמחה, אבל בשו"ע השיקולים האלה לא כתובים...

[חייל של הרבי]

יעשה כפי השולחן ערוך כפשוט.
וכל הדברים שאנו נוהגים מחמת ענייני חסידות ומחשבת חב"ד (כגון אי אכילת פת בסעודה שלישית, אי השינה בסוכה וכו'), שנראה סותר לשו"ע במבט שטחי, אין זה סותר כלל כי אם מסתדר היטב.

אבל להתפלל כשנצרך לנקביו אין שום היתר.
אגב לעבור מול המתפלל - כמדומה שאם הוא חוסם את הכניסה - אין להקפיד בזה.

[תיתי לי]

אגב לעבור מול המתפלל - כמדומה שאם הוא חוסם את הכניסה - אין להקפיד בזה.

החילוק הוא אם האדם עומד במקום תפילה או שלא במקום תפילה. וגם שלא במקום תפילה אדה”ז ממליץ שלא לעבור כדי לא להכשיל את העומד בעבירה שעברו לפניו מתפללים.

[דודעלע]

אני מבין בינתיים שלפחות לדעת הרב חייל של הרבי הנפש הבריסקאית היא הנפש האלוקית, ואילו הנפש הירושלמית קרובה להיות הנפש הבהמית.
האמנם?
יש דעות נוספות?

[תיתי לי]

אני מבין בינתיים שלפחות לדעת הרב חייל של הרבי הנפש הבריסקאית היא הנפש האלוקית, ואילו הנפש הירושלמית קרובה להיות הנפש הבהמית.
האמנם?
יש דעות נוספות?

לא כי. לכאו’ כוונת הדברים כי הנה”א חפצה מן הסתם בתפילה במנין, ואילו מצד קב”ע נדרש אף לכפות את תאוותיה של הנה”א. תורת החסידות מאריכה בנושא זה רבות וכמויות דיו נשפכו בלהרחיב נושא זה.

להעיר: אנשי ירושלים ובריסק קרובים מאוד בסגנונם, אמנם לאנשים מבר מקובל כי ירושלמים הם ציבור ש”נהנה מיידישקייט” אך ההיפך הוא הנכון, הם מאוד סגורים בריבוע שלהם (על המעלות והחסרונות שבדבר). אמנם בריסקערס הם יותר בעלי ’ראש פתוח’ מאשר אנשי ירושלים, וחומרותיהם נובעות ממקום של נשיאה ונתינה ללא משוא פנים, אך בפינת הרחוב הם והירושלמים נפגשים על אותה משבצת של ’לא להתעסק עם משהו שהוא מחוץ למה שגדלנו עליו’.

[בא מועד]

תמוה בעיני הגדרת חסידי ירושלים כנוטים לסמוך על ההרגש ביחס להלכה.
ומעולם שמעתי כן על חסידי רוסיא דווקא.

[דודעלע]

תמוה בעיני הגדרת חסידי ירושלים כנוטים לסמוך על ההרגש ביחס להלכה.

הכוונה איננה לסמוך או לא, אלא לתנועה בנפש שדחוף לה להספיק את כל הטקסים, הטקסטים, והפרוצדורות הדתיות.

[תיתי לי]

חסידי ירושלים

כוונת הרב @דודעלע היא לחסידי ירושלים? חשבתי שהכוונה לירושלמים ה’שגרתיים’ (והם הם המכונים ”צ’אלמרים”) שמוצאם ומנהגם הוא ליטאי.

אם כן חוזרני בי ממה שכתבתי לגבי אישיותם, כוונתי היתה ליוצאי ליטא שבהם..

[דודעלע]

בהשראת האושפיזין הכללי דהיום,
מהי ההוראה מ'גניבת' הברכות דיעקב אבינו,
ועד"ז האור החיובי אשר מצינו בדברי חסידים בכל הדורות כלפי חסידישע גניבה וכו'
האם אפשר להתחמק מההכרה שישנם מצבים ומקומות שבהם שו"ע יוצא מידי פשוטו במידה כזו או אחרת?

[תיתי לי]

האם אפשר להתחמק מההכרה שישנם מצבים ומקומות שבהם שו"ע יוצא מידי פשוטו במידה כזו או אחרת?

ודאי שאין כל התחמקות משו”ע. לפעמים סיפורים חסידיים כאלה ואחרים באים לספר ’דערהער’ חסידי ולא לשבח את הפעולה עצמה. (כן, יש הרבה מה ללמוד מיצר ה’רע’ יותר מעודן ויותר מרומם ממה שאנו רואים בדרך כלל..)