מעריב אחרי צום

[חייל של הרבי]

ב"ה

המנהג הוא שכל המניינים של מעריב נערכים מיד בצאתם של צומות.
וצע"ג מה הטעם שנוהגים ככה.
הרי כולם אחרי צום, ואדם נורמאלי אינו מכוון כראוי במצב כזה. ולכאורה מן הראוי הי' להנהיג (או לכל הפחות שזו תהי' אופצי' ויהיו מניינים כאלו) שקודם שמים שומר למעריב, ואוכלים ושותים מעט בכדי להתרענן, ורק אז מתפללים.

התמיהה שלי על כולם, הרי כל העולם מתפלל מיד בצאת הצום.
אבל על עצמנו חח"ל התמיהה כפולה ומכופלת, הרי בכל יום זה ברור לנו כשמש שמצווה לאכול קודם תפלת שחרית - למי שיש חשש שלא יכוון כראוי.
ואילו כאן - צמים יום שלם ומתפללים ככה על בטן ריקה ועיניים מותשות. במקום ללגום איזה קפה ולאכול עוגה.

באמת לא ברור לי.

גילוי נאות -
ברוב הפעמים אני חותך הביתה אחרי ברכו לפתוח את הצום (אני שם שומר למעריב) ואז מתפלל ביחידות וביישוב הדעת.

[דודעלע]

גם אני מצטרף לבקשה.

אולי שייך לאשכול מנהגי חב"ד הנהוגים מתוקף הנהגתם

[בא מועד]

להעיר, שגם בבוקר מקפידים לומר ק"ש קטנה [ובפשטות צ"ל עם תפילין. ואכ"מ] קודם האכילה.
ואולי זה הטעם גם בנדו"ד שמתפללים מעריב תחילה.
אך צ"ע שכל השנה לא מקפידים על אכילה קודם מעריב, ודוקא במוצאי צום יקפידו?!
עכ"פ, יהא הטעם איך שיהי', קא חזינן דכן נהגו אצל כ"ק אדמו"ר [אכן ידוע מה שאמר שאין לו אחריות וכו'] ובכל קהילות אנ"ש.

[חייל של הרבי]

לגבי ק"ש קודם האכילה בבוקר, בפשטות זה רק בכדי לקבל ע"ע עול מלכות שמים (כמובא הטעם בהלכה בלשון זה), ומצד מצוות ק"ש אינה שונה מתפלת שחרית גופא, שאסור לאכול לפני', אבל לחלוש העושה לצורך הכוונה - מותר.

וממילא מי שמעוניין לאכול קודם התפלה (כדי שלא תחלש כוונתו), ויודע שיתפלל שחרית בעניין שיספיק ק"ש בברכותי' (בדגש על מצב זה, מפני שלכתחילה ראוי לצאת יד"ח מצוות ק"ש בברכותי' דווקא),

לענ"ד לפני האכילה יקרא ק"ש ויכוון אך ורק לקבל עול מלכות שמים, ויכוון שאין הוא יוצא כעת במצוות ק"ש (ואם חושש שלא יספיק לבסוף, יכוון תנאי),
ובק"ש בברכותי' שבסדר התפלה - יכוון דווקא שם לצאת.

כך יצא כשעיינתי היטב בסוגיא זו. כמדומה שאדמוה"ז כותב בפירוש (על חולה שאוכל קודם התפלה) שיקרא ק"ש כדי שלא יאכל לפני שקיבל על עצמו עול מלכות שמים. ומסברא ניתן להבין שאין צריך בדווקא לכוון לקיים מצוות ק"ש.
והמשנ"ב (לגבי ק"ש קודם אכילה) כותב להדיא לקרוא רק פרשה ראשונה (לכאורה כי בפרשה זו כבר קיבל עול מלכות שמים).

ומה שלכתחילה חובה לקיים את מצוות ק"ש בברכותי', דייקתי ממק"א בשו"ע רבינו.

וכדברים האלו כתבתי כהערה עם המסקנא ההלכתית הנ"ל, והרה"ג שבתאי פרידמן שליט"א (רב מישיבת חח"ל צפת שהוא בקיא מופלג) הסכים איתי עקרונית אם כי טען שכדאי למצוא מקור ברור.

אבל לענ"ד הדיוקים שלמדתי הן מוכרחים. ודברי המשנ"ב ממש מכריחים את זה.

[בא מועד]

לא עיינתי היטב בסוגיא זו,
אך מ"ש מר:

ומצד מצוות ק"ש אינה שונה מתפלת שחרית גופא, שאסור לאכול לפני'

פשיטא שיש לחלק טובא, דהא ק"ש דאורייתא ותפילה דרבנן.

[חייל של הרבי]

לא עיינתי היטב בסוגיא זו,
אך מ"ש מר:

ומצד מצוות ק"ש אינה שונה מתפלת שחרית גופא, שאסור לאכול לפני'

פשיטא שיש לחלק טובא, דהא ק"ש דאורייתא ותפילה דרבנן.

האם יש לכבודו מקור שאכילה לפני מצוות ק"ש (למשל של ערבית) חמורה יותר מאכילה לפני תפלת שחרית?
אכילה לפני תפלת שחרית היא איסור גמור שלפי הרבה פוסקים הוא מדאורייתא.

[בא מועד]

האם יש לכבודו מקור שאכילה לפני מצוות ק"ש (למשל של ערבית) חמורה יותר מאכילה לפני תפלת שחרית?
אכילה לפני תפלת שחרית היא איסור גמור שלפי הרבה פוסקים הוא מדאורייתא.

אין לי מקור ברור,
אלא מנהגינו לומר ק"ש ג' פרשיות קודם הטעימה,
והוראת רבותינו לומר זאת בתפילין – הגם דלעדות שקר לא חיישינן (כמבואר בשיחת ש"פ שלח[?] תשי"ב),
והוראת המשפיעים בישיבות תו"ת שלא לאכול בר"ה קודם תפילת שחרית (הגם שהיא תפילה ארוכה ביותר), מפני מ"ע של תק"ש,
ואי האכילה קודם נטילת לולב בימי חג הסוכות.
הרי לן דהגם שלא הקפידו על אכילה קודם תפילת שחרית (מפני הכוונה בתפילה),
על אכילה קודם קיום מ"ע – קפדינן וקפדינן.

[חייל של הרבי]

האם יש לכבודו מקור שאכילה לפני מצוות ק"ש (למשל של ערבית) חמורה יותר מאכילה לפני תפלת שחרית?
אכילה לפני תפלת שחרית היא איסור גמור שלפי הרבה פוסקים הוא מדאורייתא.

אין לי מקור ברור,
אלא מנהגינו לומר ק"ש ג' פרשיות קודם הטעימה,
והוראת רבותינו לומר זאת בתפילין – הגם דלעדות שקר לא חיישינן (כמבואר בשיחת ש"פ שלח[?] תשי"ב),
והוראת המשפיעים בישיבות תו"ת שלא לאכול בר"ה קודם תפילת שחרית (הגם שהיא תפילה ארוכה ביותר), מפני מ"ע של תק"ש,
ואי האכילה קודם נטילת לולב בימי חג הסוכות.
הרי לן דהגם שלא הקפידו על אכילה קודם תפילת שחרית (מפני הכוונה בתפילה),
על אכילה קודם קיום מ"ע – קפדינן וקפדינן.

א. לטענתי, אמירת ג' פרשיות קודם הטעימה, נצרכת מפני שמתפללים אח"כ אחרי סוף זמן ק"ש. ברור שבמצב כזה אין עדיפות לדחות את הק"ש אלא ודאי יקרא מיד.
ותו, שאולי בשביל קבלת עול מ"ש צריך ג' פרשיות.
ב. למה לפני תפילין לא מקפדינן על אי אכילה?

[בא מועד]

ב. למה לפני תפילין לא מקפדינן על אי אכילה?

הוא אשר אמרתי שהוראת רבותינו מפורשת היא להקפיד בזה.
וצ"ע הטעם שכיום אין מקפידים בזה [וי"א שהוא מפני אי־הבנה בשיחת ש"פ שלח הנ"ל, כביכול מדבר גם בטעימה].

[סערצע]

קא חזינן דכן נהגו אצל כ"ק אדמו"ר

שבד"כ הקדים לצאת קודם הזמן הנהוג למעריב, ולכן:
א) בפשטות אא"פ לומר דלאו אדעתי' (ובפרט שע"פ השמועה, היו פעמים בהן שלח לשאול את הרבנים מדוע ממתינים כ"כ ו'מייגעים' את הציבור!),
ב) אין ראי' מכך לנדו"ד, כי חששו מלטעום קודם הזמן הנהוג.